גן עדן בוטני

רומא הכניסה את הטבע הביתה. היא יודעת מניין באה ומאמינה שהתרבות האנושית צומחת מהטבע הזה. לכן שעתה עדיין כאן והיא אינה שמורה רק למטיילים כמו ערים עתיקות אחרות בעולם. המזרקות שלה, למשל, מסמנות מקור נביעה- פונטנה- ברומא העתיקה, אשר לא הסתפקה בנהר הטברה והינדסה מערכת משוכללת של אקוודוקטים שיזרימו אליה מי מעיינות מן ההרים. תשתיות העל המתוחכמות לא היו מחזיקות מעמד לולא ההבנה כי מים הם עורק חיים. אמני הרנסאנס והבארוק פיסלו בידע רב על מזרקות אלו עצי דקל, קקטוסים, אצות ושאר מיני צמחים רחוקים, לא ככלי קישוט לפסלי האלים דווקא אלא מתוך חיפוש בוטני מוקפד ומופלא. כך, הם מיינו, פירקו ופיסלו לפרטי פרטים כל פרי בסליהן של דמטר, גאיה ושאר אלות הפריון, התבואה והאדמה. הם חקרו את הטבע כדי לתאר אותו בצורה הכי מדויקת, ניתחו פרחים ובעלי חי, למדו את צבעי זרימת המים המשתנים, משחקי האור, הצל והעננים. התשוקה הזאת בטח נקשרת בדחף הפעיל והמודע לעצמו של האיטלקים, יותר מכל עם אחר, למסעות ולגילוי ארצות. גילוי שהביא מן העולם החדש את התירס והחמניות לחצרות של משפחת מדיצ'י, ליצירות האמנות האיטלקיות ולראשוני הגנים הבוטניים המודרניים. גנים אלו התאפשרו בתוך סביבה אנושית בנויה ומהונדסת בזכות הדיאלוג הבלתי פוסק של האיטלקים עם הטבע.

הגן הבוטני ברומא נתלה ב"מרפסת" של העיר ומשקיף עליה ממורדות הג'אניקולו. מגבעה זו יוצא תותח כל צהרי יום ויורה פגז לסמן את השעה בשמי העיר, במקום בו ג'וזפה גריבלדי נתן יד באיחוד איטליה מול הצבא הצרפתי (אשתו הברזילאית אניטה קבורה כאן). כך מתערבב ומטשטש גבול ההבחנה בין צמרות הברושים והאלונים הנטועים של הגן לבין החורש הטבעי בגבעה, לקשר בין הטבע והאדם. במאה ה-17 הגן הוקם בפסגת הג'אניקולו ליד מזרקת אקווה פאולה המעוטרת בסמלי משפחת בורגזה. האפיפיור אלכסנדר השביעי העביר לידיים אקדמאיות שם זנים שונים של פורמיום ששתל האפיפיור ניקולאס השלישי בערוגה קטנה בגני הוותיקן כבר בשנת 1279. הנזירים מהכנסייה העתיקה סן פייטרו אין מונטוריו הסמוכה, אשר בחצרה תמצאו את הטמפייטו שבנה ברמנטה והפך לאבטיפוס של אדריכלות הרנסאנס, הסתכסכו עם האוניברסיטה והגן התגלגל על הג'אניקולו עד שנקבע מושבו האחרון ב-1883 בחצר פאלאצו קורסיני. המפגש בין ארמונות פרטיים וגני טיול לא זר לרומא ושירת אצילים שעיצבו לעצמם בחצרות את הטבע לפסק זמן נעים ושקט מהמולת העיר. משפחת קורסיני תרמה אז לאיטליה את הארמון שלהם, המשמש חלק מהגלריה הלאומית לאמנות עתיקה. הגן מנוהל היום על ידי החוג לביולוגיה סביבתית של אוניברסיטת ספיאנצה, אשר רבים מתלמידיה הוקפצו בחופשת הקיץ האחרונה למפרץ נאפולי להציל את הגנים הבוטניים באי איסקיה שעבר רעש אדמה.

שטחו של הגן שימש מרחצאות תרמיים לקיסר ספטימיוס סוורוס ברומא העתיקה, בסיס שהפרה מעל ל-3,500 מינים של צמחי חוף, הרים ומדבר מרחבי עולם: עצי מחט וסקוויה ענקיים, דקלים, יוקה, במבוק (50 מינים שונים!), סחלבים, חלבלובים, צמחים טורפים וצמחי מרפא נדירים לרקיחת תרופות. בגן חממה עם 80% לחות ומיני צמחים טרופיים, חלקה של מנטה, רוזמרין ושאר צמחים ארומטיים לריח ומגע ללקויי ראייה ובנק זרעים לשימור מבוקר של פרחים בסכנת הכחדה, בעיקר מהרי האפנינים ומסיצליה אבל גם מסין, אוסטרליה ואפריקה. פרויקט מיוחד בגן מטפל בחולי אלצהיימר לעורר זכרון וחושים, לגמול מכורים מסמים ולהפחית שימוש בתרופות נוגדי דיכאון, מתוך הנחה כי הטבע מרגיע, מרומם את הרוח ומציע את כל הכלים לטיפול בבני אדם (הגנים הבוטניים המודרניים הראשונים נועדו לריפוי). הגן היפני במקום משמר רעיון עתיק הנותן במה לכל פרח כמו שנהוג לתת לגיבור במחזה. כך הרקפות הורודות מסנוורות בסתיו לפלא מבין עלי השלכת ועצי הדובדבן יככבו באביב על רקע מרהיב עין של פריחה לבנה. יש כאן את כל היסודות החשובים לגנים היפניים: חצץ, מפלי מים, גשר נוי, תאורה, עצים ננסיים וסלעים המשמשים סימני דרך. אם נתקלתם בדרך באבן קשורה לחבל, למשל, לא תותר לכם הכניסה. השבילים בחלק זה של הגן נשברים בזוויות שונות ומשונות כדי לגרום לאדם השקוע בעצמו לגלות את הנסתר ולהקשיב לטבע. אם הוא אינו מספיק פיקח, השביל ילמד אותו תבונה מהי. אך למרות העיצוב היפני המוקפד וההתערבות האנושית בטבע, הפרחים קשובים לסביבה הרומאית ואם הם לא ייקלטו מאיזושהי סיבה מקומם יחכה לזמן ולסוג שהטבע יבחר להצמיח.

הדרך בה הצמחייה רשאית לשקף את העונות בטבעיות מבין פרחי הבר והעשבים השוטים מורגשת גם בכל חלקי הגן האחרים, פרקטיקה מודרנית החוסכת בהשקיה. לכן המבקר שיבקש פה מקצה שיפורים טועה ומטעה. זו אינה אמורה להיות גינה מטופחת הנשמרת היטב במשך דורות. להיפך, הרנסאנס והבארוק מכילים כל כך הרבה טבע ולכן גם תהליך השחיקה והבלאי ימצאו בו את מקומם. זהו יופיו הטבעי של החומר באור השמש הרומאית: הטחב והשרכים בין האבנים, הסדקים במרצפות, וילונות קיסוס וויסטריה על קירות בתים הסוחבים עמם את שיני הזמן. היופי הזה בולט גם בפרצופם האכול של שני הטריטונים במזרקת הגן אשר ירדה בעבר ממפלי גרם מדרגות מפואר, ומסגיר את גילן המדויק של יצירות רומא. כי לעומת מזרקות העיר המתוירות המצטחצחות מדי פעם, הטריטונים בגן הבוטני מתפרקים אט אט לפירורים כיצורים חיים ההופכים לסלע ולמים, מוכיחים את השכבות עליהן רומא מונחת.

חובב בוטניקה אמיתי ירגיש כאן הכי בבית בעיקר באביב, אז גם יקדמו את פניו קונצרטים תחת כיפת שמיים, פסטיבלים וסדנאות מתחלפות. השנה השתתפתי בסדנה שלימדה איך לייצר סלט עשיר מבלי לצאת מהבית, או בעצם לצאת למרפסת שתהפוך לבית גידול אקולוגי בעשרה שלבים פשוטים. המרצים הם בוגרי קרן מינופריו בלומברדיה, בית ספר ייחודי באירופה למצוינות גינון ונוף עם לימודים תובעניים הנמשכים חמש שנים(!). עצת המומחים כיצד לטפח בהצלחה גן ירקות קטן ללא כימיקלים במרפסת הבית, ולמה כדאי להחזיק בה גם פרת משה רבנו אחת לרפואה, הוכיחה כי החיים בעיר לא אמורים לוותר בהכרח על קשר ישיר עם הטבע. חוץ מהדילוג על התורים הארוכים בסופר גם האוויר בשכונה הופך נקי יותר ולכן תגלו עוד ועוד מרפסות ירוקות ברומא. חברה טובה שהבינה את כוחו של הטבע והשימוש החוזר בפירות וירקות הפועלים באופן ממוקד על הגוף, מנחה מדי חודש בגן סדנה לאנשים שכבר יפים מבפנים, חושבים ירוק ורוצים להוציא את היופי הזה החוצה עם קוסמטיקה ירוקה. בבית שלה היא רוקחת מתנות למשתתפים: מסכות יופי, קרמים לגוף ושפתונים מפסולת יין ושאריות עגבניות ותפוח.

סמוך לגן נמצאת וילה פארנזינה, ביתה של אקדמיה דאי לינצ'אי- האקדמיה המדעית העתיקה ביותר בעולם שכללה בין חבריה הראשונים את גלילאו גליליי. זהו יסוד נוסף בבניין התרבות האיטלקית הקושר בין מלומדים ואינטלקטואלים לטבע שהפרה אותם. בוילה הרנסאנסית אחת היצירות החשובות ביותר שתפגשו ברומא- "ניצחון גלתיאה" של רפאלו, אבל את הקירות מקשטים מסגרות של פרחים ופירות בשפע שאינו חוזר על עצמו כמעט: אירוסים, שיבולים, אצטרובלים, חצילים, אפרסקים, תותים, תאנים, שומר, וגם מינים חדשים של פרחי פרג, תפוחי אדמה ודלועים, פומלות, לימונים ואתרוגים. צבעיהם רוחשים מחקר מלא אהבה שהתבסס על אוסף של טקסטים עתיקים, חפצי אמנות ושרידים של גרגרי אבקה מאובנים ופחם, כדי להבחין בפרסקאות במינם המדויק של הצמחים. השרידים הראשונים של הלימונים, למשל, נמצאו בפורום הרומי. הם עשו עלייה לרומא מירושלים בימיו של ישו והיו לסמלי סטטוס של האליטות השולטות בעת העתיקה משום תכונות הריפוי שלהם וריחם הנדיר. ההתעקשות אחר האמת הבוטנית בעולם הציור והפיסול הרומאי, רישומים בפנקסיהם של מיכלאנג'לו ודה-וינצ'י, מרכזי התיעוד, האוספים במוזיאונים ובגנים, משמרים כל פיסת נוף ממחוזות הזכרון של רומא.

Orto Botanico
Largo Cristina di Svezia, 24

מיטיבי לכת ייהנו באיטליה מהגן הבוטני האלפיני הגבוה ביותר באירופה הקרוי על שם פריחה נדירה שצומחת בשטח ההררי והמסולע- Alpino Saussurea, ושמו של המדען דה-סוסור שפעל לכיבוש פסגת המון-בלאן לראשונה. מי שירצה להישאר ברומא ולבחון אם הדשא של השכן ירוק יותר, מוזמן בחודשי מאי ויוני (ללא תשלום) לגן הורדים על מורדות גבעת אוונטינו, המארח 1,200 ורדים מרחבי עולם, חלקם יקרים ונדירים מאוד המתוארכים לגיל מופלג של 40 מיליון שנה. תמצאו כאן ורדים בצבעים עזי מבע של עלי כותרת ירוקים מניו-זילנד ומונגוליה, ורדים סינים בעלי ענפים שקופים, ורדי ה- 'Mutabilis' שמשנים את צבעם כמה פעמים ביום ואפילו ורד מסריח בשם פוטידה. הגן, יוזמה של הרוזנת האמריקנית מארי גייליי-סני שהתאהבה ברומא, נמצא מול שרידי הפאלאטינו ומעל קירקוס מקסימוס במקום בו חגגו את האביב לאלת הפרחים. בכניסה לחלק התחתון של הגן אנדרטת אבן עם עשרת הדיברות, ומי שיעלה לטופ בחלק העליון יראה שהשבילים בין הערוגות לובשים את צורת מנורת שבעת הקנים- הוקרה לקהילה היהודית שהסכימה לעירייה להקים את הגן על שטח ששימש משנת 1645 בית קברות יהודי עתיק. מדי שנה מאז 1933, בסוף השבוע השלישי של חודש מאי, מתקיימת כאן תחרות עולמית לטיפוח זני ורדים חדשים עם חבר שופטים בינלאומי קשוח- מנהלי גנים בוטניים יוקרתיים, דיפלומטים ואישי תרבות ומעורבות חברתית, הבוחר את הזנים הטובים ביותר בקטגוריות שונות לפי מדינות, אסתטיקה, עמידות ועוד. אנדראה השומר הותיק של הגן יתרגש לספר לכם רכילויות מילדותו על נציגי בריטניה, גרמניה וארצות הברית בתחרות שהתקיימה ערב מלחמת העולם השניה (זן מיוחד של ורד פותח באיטליה מאז והפך לסמל של שלום) ועל מפגש חד-פעמי עם אלילתו הסופרת אגאתה כריסטי ששפטה בתחרות בשנות החמישים תחת זהות בדויה. אם אתם נמצאים כבר בסביבה, תעלו במעלה אוונטינו ל"פיפ שואו" של רומא ותציצו בחור מנעול מארד הקבוע בשער מנזר אבירי מלטה לגלות הפתעה מפוארת בסופה, או שתצטיידו במתוקים הנפלאים במיוחד של קונדיטורית Santeo ותמשיכו לתצפית קסומה על רומא מג'רדינו דלי ארנצ'י, כשהתפוז מסמיק את שבע הגבעות שלה בשקיעה.

Roseto di Roma
Via di Valle Murcia, 6